עו"ד, משפטנית, הודית, עברה חוויה של אדם זר בחברה אמריקאית. הולכת עם סארי מאז גיל 7 כשהיגרו לארה"ב, נושאת חוויה של הדרה גם כאשר היא פרופסור בהרווארד, בעלה פרופסור בהרווארד וגם הבת שלה. מי שמדיר אותה זה האצולה של הסטוריה של המדע בהרווארד. מאמר שנכתב על ידי ראש המכון במקס פלנק בגרמניה: מדוע דברים שג'זנהוף עושה אינה מקובלים. ג'זנהוף ענתה ב-4 מאמרים.
היא מחדשת ב-STS דברים שבדיוק באים מנקודת המבט הזו ? היחס שבין פוליטיקה ומדע. ב-1995 ערכה סקשיין ב-SCIENCE STUDY READER . בהקדמה: STS חידש בכך שיוצר קשר בין חברה ומדע ומראה כיצד החברתי מוטבע בפרקטיקות המדעיות באופן בלתי ניתן להפרדה. יחד עם זאת, מחקרי ה-STS השאירו את הקשר שבין מדע ופוליטיקה כשאלה בלתי פתורה. אולי משום שהקשר מדעי-חברתי תואר באמצעות מחקרי מיקרו. מדע ופוליטיקה הן שאלות מקרו ולכן נזנחו. וגם: הפוליטיקה נתפסה בקופסה שחורה, משהו שלם סגור לא מפורק ולא מאופיין ולא מתואר לפרטי פרטים.
המאמרים שלה מממשים את הכיוון הזה שאותו היא מתווה.
היא כתבה ספר טוב: סיינס אט דה באר. באר ? מבחן כדי להתקבל ללשכת עו"ד. שם היא מפרקת את עדות המומחה (שהוא בד"כ מדען) בבית המשפט, ומהם התנאים ליצירת קרידיביליות לעדות המומחה. היה דיון ב-STS על עדות מומחה. גם טל גולן כתב על זה.
הספר השני החשוב שלה הוא: הבראנץ' החמישי ? אותם מומחים שפועלים בשדה הפוליטי ולא במעבדה. שם היא מנתחת את היחסים שבין האנשים שבסיס הלגיטימציה שלהם הוא ידע מומחיות לבין האנשים שבסיס הלגיטימציה שלהם הוא הפוליטי. מראה שהידע לא מקבל בהכרח קדימות. צריכים להתקיים תנאים כדי שתתקבל החלטה משותפת.
הספר השלישי: עיצובים על הטבע ? מחקר השוואתי על GMO ? מזון מהונדס גנטית. השוואה בין גרמניה, אנגליה וארה"ב. היא מפתחת את המושג CIVIC EPISTEMOLOGY – סה"כ האמונות של בני חברה מסויימת שבאמצעותם הם תופסים את המציאות. זה מסביר את השונות בין המדינות בקבלה או דחיה של טכנולוגיות גנטיות חדשות. מהו מבנה הסמכות. הדבר השני בספר: מסבירה מדוע לערוך מחקר השוואתי ? זה המקום של הזרה. ההשוואה מאפשרת להראות כיצד פרקטיקות שיצור ידע במקום אחד אשר קשורות לבינוי אומה ופוליטיקה, שונות ממקום אחר. כלומר תרבות לאומית, זהות לאומית זה לא משהו שיש רק לישראל, הודו, פקיסטן או מדינות אקזוטיות אלא גם לארה"ב גרמניה אנגליה. STS הוא פרוייקט מאוד אמריקאי. בטעות חושבים שהפוליטי באמת לא מתערב במה שקורה בתוך המעבדה. מושג המדינה בארה"ב לא כל כך קיים. החברה האזרחית זה הרבה יותר חזק. המדינה זה רק כלי בשימוש החברה האזרחית. היא מראה שהתרבות הפוליטית בארה"ב בולטת מאוד גם בארה"ב, רק שהיא שונה . מפרקת את התפיסה של אוניברסליות שהאמריקאים חווים. הדגש שלה הוא על תיאור המקום. יש להם תרבות פוליטית, לא רציונלית. רק כזרה היא יכולה לראות את זה. אדוארד סעיד כתב על זה אבל בכיוון הפוך.
מאמר נוסף חשוב: in a constitutional moment.
Co-production ? ייצור משותף:
זה אינו רעיון חדש. אבל היא מציגה פן חדש חסר: החיבור שבין מוסדות המדע לבין המוסדות החברתיים והפוליטיים. החברה לא יכולה להתקיים ללא ידע ןהידע לא יכול להתקיים ללא החברה. המדע אינו שיקוף של הטבע ולא כתוצאה של אינטרסים חברתיים אלא הייצור המשותף הוא סימטרי. מבקש להסב את תשומת הלב גם למימדים החברתיים וגם להבנות קוגניטיביות שבמדע ובאותה עת להדגיש את האספקטים המטריאלים ואפיסטמיים של צורות חברתיות. גם במדע וגם בחברה יש את 2 ההיבטים.
הגישה הזו היא ביקורת על התפיסה הריאליסטית, שהיא מתעקשת להפריד בין הגיון, לוגיקה וכו' לבין תרבות, ערכים ופוליטיקה. ההפרדה הזו החלה עם התוכנית הגדולה של בויל.
גם לאטור וולגר וגם שייפין ושפר דיברו על אותה סימטריה.
אבל ג'זנהוף אומרת: קו-פרודוקציה אינו תיאוריה אלא IDIOM ? מושג שמהווה מטריה להרבה זרמים. קו-פרו' לא יכול לנבא משהו (שזו תיאוריה) אלא דרך לפרש ולחשוב על תופעות מורכבות באופן שנימנע מהשמטות ששאר הגישות במדעי החברה חוטאות בהן. מציעה להתבונן בכוח כמשהו שהוא תוצאה של מרכיבים שהין עד כה כמעט בלתי נראים בחשיבה הפוליטית: ידע, פרקטיקות, אובייקטים מאטריאלים אשר משנים או משמרים יחסי כח. הגישה מנסה לחבר בין עלייתן של תופעות חדשות לבין שימור מבנה חברתי. בין מיקרו ומקרו.