אנטישמיות כתוצאה ממשבר עולמי

לאורך ההיסטוריה סבל העם היהודי משנאה מצד אומות העולם. האנטשמיות היא תופעה אי-רציונלית שלמרות שהיהודים ניסו בכל כוחם, להלביש על עצמם את לבוש הגויים אולם ללא הצלחה. ביטויים כגון יהודי מלוכלך, יהודי רודף בצע הם דוגמאות לסטריאוטיפים שדבקו ביהודים. היהודי הוא זר לתרבות המקומית, לטענת החוקר המפורסם פרופסור רוברט ויסטריך שחקר את האנטישמיות במשך 30 שנה. יהודים חשבו שאם הם "יורידו פרופיל" זה ימנע אנטישמיות. לטענתו יהודים שהתבוללו לחלוטין, שאפילו המירו את דתם, נספו בשואה .הנאצים לא הבחינו בין יהודים. היהודי נבחן לא לפי הצורה החיצונה אלה לפי שורש עמוק שמקורו לא ברור לחלוטין.

קשה להצביע על הגורם המרכזי לתופעת האנטישמיות. ישנם גורמים רציונליים – הצלחתם של היהודים בכל מקום שהגיעו, הקהילתיות, שמירה על המסורת העתיקה. אולם המשמעות העמוקה של השאלה מאיפה זה נובע? עדיין לא ברורה.

לפי פרופסור ויסטריך התפקיד של היהודים כ"עם הנבחר" שקיבל את התפקיד להיות "אור לגויים", האנטישמים רצו לנכס לעצמם את "הירושה"הזו, להביא את הבשורה לעולם. בימנו הצלחתה של ישראל מעורר קנאה גדולה במקום הערכה גדולה, זה אולי סיבה חיצונית לאנטשמיות. אולם החידה הגדולה מדוע זה קורה ליהודים ומדוע זה קורה בימינו ? לא ברורה עדיין.

תופעת האנטישמיות מרימה ראש ועולה בשעות משבר. ישנה מגמה ברורה שכאשר המסורתיות יורדת, כאשר העולם סובל ונמצא בקונפליקטים, בשבירות פנימיות, בחוסר הסכמה, במשברים כלכליים, חברתיים, בריאותיים. אנחנו נמצאים בנקודת היפוך קריטית, שמתוכה יכולה להיווצר התפתחות אירועים כזו או אחרת. או שאנחנו נביא את עצמנו למצב שבו כל העולם יקום ויתלכד נגדנו ובאמת יופיע איום של השמדה או שהעולם והיהודים יוכלו להכיר בבעיה הקיימת גם בעולם וגם ביהודים ויבינו באיזה אופן עליהם לפעול בשיתוף פעולה כדי להעלות את עצמם ואת העולם. עלינו להעמיד את ההתפתחות של האנושות ובאופן כזה להשיג יציאה לדרגת התפתחות עליונה הבאה. כל העולם מצפה זאת מאיתנו. אנחנו נקבל את כל הכוחות הדרושים כדי לעלות אותנו ואת האנושות להיות כמשפחה אחת.