Nataly Soulu

בעשורים האחרונים יש מגמות מבניות ופוליטיות. במבניות יש פחות העסקה בתעשייה ואספקת סחורות ויש יותר מספקי שירותים וזה בדומה לתהליכי הגלובליזציה שמתרחשים בכל העולם ומאפשרים ניוד של הון ושל אנשים כישרוניים שגם בה יש מעבר מייצור סחורות למתן שירותים. חלק גדול מהשינוי נובע גם מהטכנולוגיות שנכנסות ומשבשות שווקים קיימים: אוטומטיזציה של תהליכי ייצור, קידוד דיגיטלי של מידע שמאפשר לעובדים כוח מיקוח וגם רובוטים שהחליפו עובדים שונים במקצועות שונים. אפשר להסתכל על חוסר היציבות בשוק העבודה כמגמה נוספת שהחלב לפני חמישים שנה שבה עובדים משנים הרבה יותר מקומות עבודה: אומרים שילדנו יחליפו 17 מקומות עבודה במהלך חייהם, לכך יש להוסיף את מגמת עובדי הקבלן ואת העבודה מהבית ומבינים שיחסי העבודה משתנים כל הזמן. לדוגמא עבודה בנתב"ג שהיתה פעם חלק מקבוצת כוח שישבה על השאלטר וכיום מושבתת עקב הקורונה.

מגמת הגלובליזציה הביאה עימה אי שיוויון או התפלגות ההכנסות בצורה קיצונית יותר. לא מדובר בהכרח בתופעה לא מוסרית או לא מוצדקת, זו אינה אפליה אך היא קיימת כתוצאה מתהליכים היסטוריים או מבניים ומה שכואב לנו בעיקר הוא חוסר הזדמנויות שווה ? כך שלילדים מסוימים יש תנאי הצלחה אחרים לגמרי מילדים אחרים. כמובן שבסופו של דבר הפער נמדד בשכר ובתנאים כי לפי ההערכה האופטימית ביותר אז 1% מהאוכלוסייה מקבלים 15% מהעוגה בשונה משנות השישים שבהם היא מדובר ב6% בלבד. ישראל היא באחת המדינות האי שוויוניות ביותר במערב יחד עם ארצות הברית ואנגליה.

לאחר תקופת קורונה שבה הוירוס הפך את כולנו לשווים וכולנו: עניים ועשירים, זקנים וצעירים היינו בסגר כאחד אזי ברמה הכלכלית והיציאה מהסגר מתבררים יותר הפערים וההזדמנויות ונוצר אי שיוויון גדול יותר. פער נוסף נוצר מהתעשיות השונות ? לא דין בעל חנות קטנה מחוץ לקניון שמפעיל גם חנות מקוונת לבעל אולם אירועים או מדריך תיירים שנכפו עליהם תקופות ארוכות יותר ללא תעסוקה ולא קיבלו בהכרח את הפיצוי הדומה לפיצוי שקיבלו התאגידים הגדולים. ועם כל זאת אנו רואים שגם היום ישנן הזדמנויות רבות שנפתחות בין אם ברמת התעשיות, השירותים (לדוגמא העלייה בביקוש לעובדי בניין או מודעות דרושים פלאפון) או ברמה הגיאוגרפית ושינויים שנעשו בתשתיות בכל הקשור לרכבות (שגם הן טרם נפתחו) או כבישים קירבו את הפריפריה למרכז.

גניקומסטיה או רקמות חזה מוגדלות אצל גברים היא תופעה הנגרמת על ידי הורמון האסטרוגן אצל גברים. כאשר ייצור האסטרוגן בגוף יוצא מאיזון או כאשר הוא גדול מדי נוצרת נפיחות או הגדלה של רקמות החזה אצל גברים. התופעה יכולה להשפיע על שני חלקי החזה או רק על צד אחד וליצור א סימטריה אסטטית. חוסר האיזון ההורמונאלי מתבטא גם בחוסר איזון בין אסטרוגן לטסטוסטרון: אסטרוגן הוא הורמון שולט במאפיינים נשיים של הגוף כגון הגדלת החזה ואילו טסטסטורון הוא הורמון שאחראי על המאפיינים הגבריים בגוף כגון מסת שריר ושיער גוף. למרות שכל אחד מהורמונים מצוי גם בקרב נשים וגם בקרב גברים, אך אצל גברים ייצור האסטרוגן הוא מצומצם ואצל נשים ייצור הטסטסטורון הוא מצומצם. רמות גבוהות מדי של אסטרוגן או חוסר איזון בין האסטרוגן לבין הטסטוסטרון בגוף הגברי יגרום לגניקומסטיה.

התופעה מתרחשת באופן טבעי בתקופות שונות בחיי הגבר:
לאחר לידה ? תינוקות עדיין נמצאים תחת ההשפעות של האסטרוגן שקיבלו מאימם ברחם ולכן ליותר מחצי מהתינוקות ממין זכר נולדים עם חזה מוגדל ולרוב התופעה נעלמת כשבועיים עד שלושה לאחר לידה.

בגיל ההתבגרות ? כאשר רמות ההורמונים משתנות בגיל ההתבגרות, בדרך כלל בין גיל שתים עשרה לארבע עשרה. תופעה זו אורכת זמן רב יותר ונעלמת לרוב תוך שישה חודשים עד שנתיים ממועד תחילת גיל ההתבגרות.

באמצע החיים ? באזור גיל החמישים או שמונים, כאשר לאחד מארבעה גברים בגילאים אלו יש חזה מוגדל.

אך ישנם גם זרזרים שיכולים לתרום משמעותית להפרעה ההורמונאלית כגון: השמנת יתר, תזונה לקוייה, גידול סרטני באשכים או בבלוטות, מחלת כבד, יתר פעילות של בלוטת התריס, היפוגונדיזם (ירידה בתפקוד בלוטות המין), כשל בכליות ועוד.

גם צריכה של תרופות או סמים יכולה לזרז או להגביר את התופעה: נטילת סטרואידים לשיפור תפקוד אתלטי, נטילת אסטרוגנים, תרופה לטיפול בבלוטת הערמונית, תרופות לטיפול בחסימות סידן, תרופות לצרבת, תרופות לחרדה, תרופות לזיהום פטרייתי, טיפולי פוריות, אמפטמינים, מריחואנה, הרואין, מתודן ואלכוהל.

במקרה ואתם גברים הסובלים מחזה מוגדל מומלץ בשלב הראשון לגשת ולהתייעץ עם רופא המשפחה ולבחון את שגרת החיים ושימוש בחומרים או התמודדות עם אחת הבעיות המופיעות לעיל. היתרון בניתוח זה בשונה לעומת מהגדלת חזה הוא שהוא לא מחייב התעסקות או החלפת שתלים מאוחר יותר.

"איך לא שמעת על 'רוסיות בלי חוש הומור'? איך את, בלוגרית כזו, לא כתבת שום סיפור? טוב.. את בטח רוסיה מזויפת. אין לך כלום מהרוסיות, בטח התאקלמת בשניות ואין לך סיפורים כאלה. את מרגישה בין הצברים כמו דג במים". 

זו היתה ממש מכה מתחת לחגורה. כן, אני ישראלית. כן, שלושים שנה התרחקתי משורשיי הרוסיים. כן, אני מרגישה בישראל מצויין. זה הבית שלי, כאן עברו שלושת-רבעי מחיי, אבל? פשוט שתקתי. שקעתי בעצמי, נתתי לעצמי לשחות בכל הכאב שעלה בזכרונותיי. טבעתי בו, כאילו חזרתי 30 שנה אחורה. הכאב הציף אותי, השתיק אותי. לא יודעת כמה זמן הייתי מחוץ להכרתי עד שהרגשתי אותה מנערת אותי."מה קרה לך? היי, את חיה?"

.אני לא יודעת אם יש מישהו שעבר עליה קלה למדינה צבעונית כמו שלנו. אני לא יודעת אם בעליה מרוסיה חוו את הקשיים יותר מעליות אחרות. אני חושבת שכל עליה אכלה את "דלי החרא" שלה והעליה שלנו די שמרה לעצמה את מה שעברה. קברה עמוק באדמה. זרקה רחוק לים. גם אני העדפתי להדחיק ולשתוק. אולי עדיף להמשיך במסורת זו. "נגבי את הדמעות", היא החזירה אותי שוב למציאות. חברה טובה, מבינה אותי גם ללא מילים: "נגבי את הדמעות וספרי, תפסיקי להחזיק את זה בתוכך! אני רוצה לשמוע, אנשים רוצים לשמוע".

חששתי. "עזבי, לא כדאי. למה לשמוע? ואיך בכלל קראת לי, בלוגרית? אני לא בלוגרית, אני פשוט אוהבת לכתוב". "את כותבת הרבה, כותבת על הכל – את בלוגרית. את חייבת לכתוב על כל אקטואליה שיש וזאת עכשיו האקטואליה, אז ספרי ואחר כך כתבי. לא אעזוב אותך". היא לא תעזוב, נודניקית, עקשנית. אבל בתוך תוכי הרגשתי שאין לי מה לחדש. "ספרי", היא לחצה שוב. "טוב, אעשה לך speed-story. אשליות, חלומות, "רוסיה מלוכלכת", "רוסיה אוף, לכי לרוסיה שלך", "רוסיה זונה", "תמצצי לי, מה יש לך, את רוסיה". רעב, עבודה קשה אחרי בית הספר, השפלות, מעשים מגונים, אונס".

שקט. עכשיו היא נכנסה למצב תפוס. החיוך התעופף מפרצופה, היא ניגבה דמעה בקצה העין. "כן, ממש speed-story, בטח אחרי כל מילה סיפור שלם. יותר מדי סיפורים לפעם אחת". היא חיבקה אותי חזק. חזק כאילו רצתה לעטוף. כן, אני רוסיה, עם חוש הומור, למרות הפוסט הלא מצחיק אבל הפעם אני לא אספר לכם את סיפורי. אפילו לא אחד. עדיף לקרוא ספרי קבלה. אני התקדמתי מזמן, המדינה התקדמה, אתם התקדמתם. לא שכחתי, אבל סלחתי.

היום אני מסתכלת קדימה. היום אני לא רוצה לספר את סיפורי העבר, היום אני רוצה לבקש מכם משהו. היום אני רוצה לבקש שנעשה הכל שזה לא יקרה לאף אחד, לא לעולה חדש, לא לעולה ותיק, לא לצבר. אני רוצה לבקש שקצת נפתח את העיניים, קצת נפתח את הלב ופשוט נדאג אחד לשני. אני רוצה לבקש שנפסיק לריב בכבישים, נפסיק לצרוח בסופר או ללכת מכות על החניה כמו שלמדתי בארגון בני ברוך. היום אני רוצה לבקש, בואו ננסה להתנהג אחד לשני כמו אחים אוהבים. שלא נצטרך לספר עוד סיפורים כאלה. 

 

אף פעם. 

מבין הטיפולים השונים שאינם רפואיים או פולשניים לטיפול בבריחת שתן אפשר למנות התרוקנות מתוזמנת או מתוכננת, בניית הרגלים, אימון שלפוחית השתן לאיפוק ואימון שרירי רצפת האגן. אני אישית סבורה כי אימון שרירי רצפת האגן הוא היעיל והנכון ביותר עבור מטופלים ובעיקר במקרי בריחת שתן אצל נשים. קודם כל מדובר בפעולה אקטיבית ולא פעולה שנעשית על המטופל או המטופלת ולכן בהכרח מחייבת אותו ליצור תקווה או מטרה ולפעול אקטיבית כלפי השגת הפעולה הזו, לגישה זו תועלת עצומה במניעת דיכאון ונפילה למקום של קורבן. בנוסף אימון שרירים אלו מסייע מאוד לשפר את התפקוד המיני ואת ההנאה מחיי המין ומאפשרת למטופלת או למטופל להשיג שליטה חדשה בגופם. לא לחינם ביוגה ניתן למצוא תרגילים רבים שעובדים על שרירים אלו והעבודה עליהם יכולה להתבצע בישיבה ובמאמץ קטן יחסית אך עם תוצאות משמעותיות ביותר.

טיפולים אחרים הכוללים פעילות פיזית הם פעילות אימון תפקודי, תנועה ואימוני גישה לשירותים. בכל הטיפולים המיקוד האו בשיפור היכולת של אנשים מבוגרים להגיע לשירותים ולפתח מיומנויות שיסייעו להם לעשות זאת: להצליח לקום מהמיטה או מהכסא, ללכת חמישה מטרים בכוחות עצמם, לפתוח כפתורים או רוכסן בכוחות עצמם, הורדת הבגד, ישיבה עצמאית על האסלה, קימה מהאסלה והרמת הבגד. כל אלו נעשים כדי לשפר את התזמון של הגעתם לשירותים ומניעת דליפת שתן בתיזמון לא מתאים. בדרך כלל מדובר בשילוב של התרוקנות מתוכננת עם תרגילי תנועה ותרגילי סיבולת פשוטים כגון שב-קום, הליכה, תנועה עצמאית בכסא גלגלי וכן תרגילי חיזוק כגון הרמת ידיים, כיפוף ברכיים, סיבובי מותניים ומתיחות.

אין עדויות מחקריות ליצירת תלות של המטופלים בטיפול לא תרופתי ובמרבית המקרים המטופלים יכולים להיגמל מהטיפול לאחר הצלחתו במידת הצורך. כמו כן טיפולים אלו אינם מהווים סיכון ממשי עבור המטופלים כל עוד נעשים במידה ובאופן מפוקח. מניסיוני כדאי מאוד להתחיל עם טיפולים לא תרופתיים ולא פולשניים בטרם פונים להליכים מורכבים ומסוכנים יותר. לרוב מדובר בפעולות פשוטות יחסית שהתועלת מההשקעה בהם היא לאין ערוך גדולה יותר ולכן גם משתלמת. במידה ומישהו ממכריכם או קרוביכם סובל מבריחת שתן אזי רצוי מאוד להמליץ לו או לה על טיפולים אלו ובמקביל חשוב לא לוותר על ייעוץ מקצועי כדי לשלול בעיות מבניות או פיזיולוגיות חמורות.

בניתוח הרמת חזה מבוצעים חיתוכים בשדיים שעליהם הוסכם מראש בין המנותחת לבין המנתח. לאחר החיתוכים המנתח ימקם מחדש את רקמות החזה ובמידת הצורך גם יעצב אותן כדי לשפר את החוזק ואת המבנה של השדיים. הפטמות והאיזור הצבוע שסביבן ימוקמו מחדש במיקום טבעי וגבוה יותר המשדר צעירות. עור מיותר יוסר והעור שיישאר יימתח בעת סגירת החתכים.

נשים רבות מעוניינות בצלקות הקטנות ביותר בדיוק כפי שהן מעוניינת בכל מילוי קמטים, עם זאת המנתח לרוב ימליץ על החיתוכים המתאימים ביותר למבנה הגוף שלך וזו נקודה עדינה מאוד ? משום שמצד אחד חשוב לבטוח במנתח ובדעתו המקצועית ולוודא כי אכן דברים נעשים בצורה שלא תפגע בגוף שלכם ועם זאת יש לוודא שהמנתח אכן מקצועי ולא יגרום לצילוק מיותר כתוצאה מחוסר ניסיון או החלטה מקצועית שגויה.

אורך הניתוח משתנה ותלוי בגיל המנותחת וכן בהשלכות של ההריונות השונים, משקל הגוף ומרכיבים נוספים התלוים באורח החיים שלה. לאחר הרמת החזה השדיים שלך יראו מלאים יותר אך הם ימשיכו להזדקן כמו יתר גופך וסביר להניח שתצטרכי לחזור על הניתוח לאחר מספר שנים אך מדובר בהחלטה אישית ובתהליך שמאוד משתנה לכל אדם ומרבית המנותחות לא צריכות לחזור על הניתוח גם לאחר שנים רבות.

מהם הסיכונים שעלייך להכיר בניתוח? בהרמת חזה משתנה המיקום של הפטמות וכתוצאה מכך קיימת סכנה כי תחווי אובדן של תחושה בפטמות באופן קבוע. מלבד זאת ניתן לצפות לתופעות לוואי דומות לכל ניתוח חזה: נפיחות וכאב, חבלה גופנית וכולי. כל ניתוחי החזה מתבצעים תחת הרדמה רפואית ולכן חשוב לוודא כי אינך אלרגית לחומרים אלו. במקרים קיצוניים של תגובה גופנית לא מוצלחת להליך עלול להתפתח זיהום, מדובר בסבירות קטנה מאוד או מעט גדולה יותר בקרב מעשנות אך במקרה זה יהיה צורך בטיפול אנטיביוטי.

הניתוח משאיר צלקות, הצלקות ידהו עם הזמן ולאחר שנה צפויות להפוך לחיוורות יותר אך הן לא יעלמו לחלוטין בדומה לתוצאות מתיחת צוואר. ייתכן ובתקופות מסוימות או במקרים מסוימים הן יהפכו לרחבות, עבות, אדומות ובולטות. רק במקרים קיצוניים של פגיעה אסטתית או כאב חמור ישקל ניתוח נוסף.

חושבים לטפט את החדר של הילדים או אולי מחפשים טפטים לסלון? הנה כמה רעיונות לטפטים ממש מגניבים שנותנים סוג של השראה חדשה:

1. טפט שחור של חלל אבל כולו שחור ועליו כוכבים אבל לא כוכבי לכת אמיתיים אלא כוכבים מצויירים שחלקם בצורת כוכב לבן גדול וחלקם בצורת נקודות ואז מתוך הגדולים שבניהם מגיחה תבנית, ציור כלשהו שמודגש על ידי קווים לבנים המחברים בין הכוכבים ולצד הציור יש כיתוב, כאילו שם של אותה קבוצת כוכבים. ובכלל לא משנה האם מדובר בקבוצה אמיתית או לא אלא עצם ההרגשה של האינסוף פותחת אותך למרחב אחר.

2. טפט דומה מאוד לקודם, גם כאן בסיס האווירה הוא השחור שחור שמכסה את כל המרחב ונקודות לבנות מייצגות את הכוכבים. רק שבטפט זה שניתן לקרוא לו הורוסקופ יש את כל קבוצות הכוכבים: את מזל בתולה, סרטן, אריה, קשת, גדי ועוד. האתגר המרכזי בטפט הזה הוא כיצד יוצרים טפט שמפזר שונה את קבוצות הכוכבים בחלל, כלומר את גלגל המזלות ומה עושים אם רוצים שחלק מהטפט יכסה את התקרה וחלק את הקירות. נראה שזו כבר עבודת אומנות שחורגת מההתקנה הסטנדרטית של הטפט הזה אבל התוצאה יכולה להיות פשוט מהממת.

3. טפט מדהים נוסף שנתקלתי בו הוא טפט פסטל נקי שעושה מעבר על ספקטרום של צבעים כך שבתחתיתו ישנם צבעים אדומים יותר ועם העלייה בטפט הם הופכים לצהובים ואז לתכלת ומסיימים בסופו העליון בגוונים של סגול אך המעברים אינם חדים, זהו אינו טפט פסים וכך יוצא שנראה לעין כי הצבעים גם מתערבבים בצורה מאוזנת ולא רק משתנים אנכית. ההרגשה שהטפט הזה נותן היא כל כך רגועה ונעימה שעושה לך חשק לקחת כסא ופשוט לשבת ולבהות בו ולנשום ולהרגיש שאתה חי.

4. טפט מאוד דומה לו אבל לדעתי עם אפקט חלש יותר הוא טפט שלוקח את הרעיון הזה של מעבר בין צבעים ועשוה אותו אלכסונית כלומר מהפינה השמאלית התחתונה האדומה ועד לפניה הימנית התחתונ הסגולה או לימנית העליונה הכחולה או לשמאלית העליונה הצהבהבה. אבל כאמור לדעתי זהו טפט פחות מוצלח מהקודם.

בחיים קורים לנו כל מיני דברים שלא היינו מזמנים לעצמנו. כשתוקפות אותנו בעיות בזוגיות, בכסף או בבריאות, אנחנו מחפשים איך לעשות כאן סדר ולשנות את המצב. לפעמים הבעיות באות בצרורות ואיתן ההרגשה שאנחנו חייבים להחליף את הגורל. אז האם יש לנו גורל כתוב מראש ואם כן איך משנים אותו לטובה על ידי חכמת הקבלה?

הכול על גילוי עתידות

כידוע יש בעולם מגלי עתידות שמסוגלים לצפות מה יקרה בעתיד. הרבה מאתנו נתקלו בהם בהקשר כזה או אחר. תכנית הטבע כבר קיימת, הגורל קיים, כמו תוכנת מחשב שנכנסת לפעולה ומתממשת. ומי שמסוגל לראות בצורה טבעית את התוכנה הזו, רואה את מה שעתיד לקרות. אבל האם יש אנשים שמסוגלים לא רק לראות את הגורל שלך אלא גם לעזור לך לשנות אותו?

לא נתקלנו בחיים באנשים כאלה שיכולים לשנות משהו. בין אם מדובר על קלפים, קפה או כל אמצעי אחר, האורקלים למיניהם יכולים רק לצפות בסרט, אבל לא לשנות אותו. כדי לשנות אותו צריך יכולות אחרות. ודווקא היום בעידן סופר טכנולוגי שאנחנו יכולים לעשות הכול, בשנייה לקפוץ לקצה השני של העולם דרך לחיצת כפתור בסמארטפון או בטיסת לואוקוסט קרובה, הגורל נראה חזק וקשה מתמיד.

דווקא היום יותר ויותר אנשים מרגישים שבעצם אין להם שליטה על כלום. כמו בדוגמה הכי פשוטה של זוגיות ומשפחה, אנחנו כל כך רוצים שהכול יתנהל בטוב, בזרימה, אבל שוב ושוב עולים על אותם שרטונים ומתרסקים. הכול קורס, האווירה שלילית ואף טכניקה לא עוזרת לנו לצאת מהברוך הזה. ועוד לא דיברנו על אסונות למיניהם, מחלות הזויות, קריסה כלכלית ועוד מצבים למיניהם שלא משנה כמה כסף, השכלה או עוצמה יש לך, פתאום מגיעים ומפילים את הכול.

האם חכמת הקבלה מאפשרת לנו לשנות את הגורל?

כן, חכמת הקבלה מגלה בפנינו את תכנית הבריאה. בעזרתה אנחנו מתחילים להבין את כל התהליך מההתחלה ועד הסוף. מהרגע שנבראנו, עוד לפני שהיה יקום, ועד לסוף ההתפתחות כשנגיע למצב המושלם. החכמה הזו מגיעה מהרמה העליונה ביותר בטבע, מעל למגבלות של זמן, מקום ותנועה.

שלב אחר שלב היא מסבירה לכל אחד ואחת מאתנו מה אנחנו יכולים לעשות כדי לשנות את הגורל שלנו לטובה. זאת אומרת שבעזרת הקבלה אנחנו מתחילים לעבור סוף סוף את הטיול הזה שנקרא החיים שלנו, בצורה טובה. ובמקום טיול סיוטי אנחנו יכולים לראות אותו כגן עדן, זה תלוי רק בנו.

ממש כמו ילד שחייב להיכנס לכיתה א' ואחר כך ללמוד בבית ספר שתים עשרה שנה. הן יכולות להיות עבורו סיוט, בריחה מלחץ ואיומים של המורים, ההנהלה וההורים, או שהוא יכול לעבור את השנים האלו בכיף כתלמיד מצטיין.

אולי בדוגמה של בית הספר קצת קשה לעכל את זה ולא כל אחד נראה לנו מתאים להיות תלמיד מצטיין, אבל בחיים זה אכן כך. כל אחד יכול לעבור אותם בשמחה ובהצלחה, אם רק ילמד להתנהג בצורה הרמונית עם חוקי הטבע. ואת זה אפשר ללמוד מחכמת הקבלה ובני ברוך כמו באתר הזה http://dotelaviv.co.il/

להיות מאסטר בשינוי הגורל

מי שמגיע לחכמת הקבלה, באמת רוצה להכיר את הגורל ולשנות אותו. אבל חשוב להבין שאף אחד לא יוכל לשנות את הגורל שלי במקומי. כל אחד מאתנו חייב לעבור את שלבי התיקון שלו בעצמו ולזכות לתכונת האהבה שבטבע, ואז הוא מרגיש את ההרמוניה הנצחית בצורה הייחודית שלו. זה אפשרי וזה כאן. ובניגוד לשנים עברו בהן החכמה הזו הייתה נסתרת בקרב אנשים בודדים בלבד, היום היא כבר פתוחה לכולם, ואלפי אנשים בעולם כבר מדווחים שזה קורה.

מה הופך אותנו ליהודים? קיבלתי השראה גדולה כשקראתי את פרק כ"ו בספר ויקרא, כי גיליתי שם את כל המהות של מה זה יהודי.

כבר בפסוק הראשון עולים כמה חוקים בסיסיים שיהפכו אותנו ליהודים:

–          לא לעבוד אלילים, הרי אלוהים אין לו פנים וצורה.

–          לכבד את השבת. סוגיה רגישה, כי המהות של "שבת" עדיין לא אחידה לכל מי שקורא לעצמו יהודי. אך מבחינה רוחנית, שבת בעצם מייצגת את היעד אליו אמור להגיע כל יהודי: מטרת הבריאה בכבודה ובעצמה, מטרה שכל אחד צריך לגלות בעצמו.

–          יראת המקדש. מקדש. זה בעצם המקום בתוך הלב שלנו שבו אנחנו מקדישים את חיינו לפתח את הקשר בינינו לבין אלוהים.

בעצם אלה הם שלושת חוקי הזהב ? להקדיש לבבנו להתחבר עם הקיום של הכח העליון והכל יכול, שאין לו דמות ולא צורה ולקיים את חיינו במטרה להגשים את מטרת הבריאה.

הברית עם העם היהודי מתבססת על קיום החוקים האלה ובתמורה לקיומם, כדי לדאוג גם לרצון האנושי שבנו, מובטח לנו גשם בעתו, ברכת פרי האדמה, התרבות ופריון, שפע וביטחון בארץ בנוסף לשלום וניצחון על כל אויב.

קיימת הבטחה שאלוהים יחיה בין היהודים ובתמורה היהודים יהיו לו לעם.

הוא מוכן לקיים את חלקו בחוזה, אך אם היהודים לא יקיימו את חלקם, הברית מבוטלת.

מי שמכיר מעט מושגים משפטיים יודע שאם הצדדים מסכמים ביניהם את התנאים של החוזה, הם חותמים עליו מתוך בחירה חופשית ובכוונה לקיים אותו. אך אם אחד הצדדים מפר את התחייבויותיו בחוזה, לא רק שהחוזה מתבטל אלא גם נקבעים קנסות ועונשים.

הרמב"ם (רבי משה בן מימון) מדען ענק, איש אשכולות ורופא מפורסם שעבד מסביב לשעון בטיפול בחולים רבים ומונה כרופא אישי של בן המלך בחצר המלוכה בקהיר. עד היום נלמדים כתביו הרפואיים ומיושמים במקומות שונים, גישתו ההוליסטית המדברת על רפואה מונעת, תזונה נכונה, ראיית הגוף והנפש כמכלול שיש לאזנו, התעמלות על בסיס קבוע ועוד במטרה לשמור על בריאות הגוף ולהימנע מתרופות, משמשת רבים עד היום.

אך העובדה החשובה והמרתקת ביותר, שרבים אינם מודעים לה, היא שהרמב"ם היה לפני הכול מקובל ענק. אדם שגילה בפועל את הכוח העליון שמנהל את העולם, והתקדם במדרגות העולם הרוחני. כמו כל מקובלים, גילה הרמב"ם את הכוח העליון מתוך עבודה עצמית להשתוות עמו, כלומר לאהבה ונתינה לזולת.

הרמב"ם כתב בספריו על הבורא, שהוא כוח אהבה ואחדות הכול. ועל כך שבשיא ההתפתחות הפנימית האדם מיועד להכיר, לדעת ולגלות בפועל באופן אישי את הכוח הזה: "והנכבד שבמושכלות, לצייר לנפשו אחדות הקב"ה וכל הנלווה לעניין ההוא מהא-לוהים. ששאר החכמות אינם אלא להרגיל בהם, עד שיגיע לדעת הא-לוהי". (הרמב"ם, פירוש המשניות – הקדמת הרמב"ם לפירוש המשניות.)

מפני שהרמב"ם חי בשיא ימי הגלות (1204-1138) בימים בהם מרבית עם ישראל היה שקוע בדת, ללא שום קשר לפנימיות התורה שהיא חכמת הקבלה המכוונת לגילוי האלוהות לאדם, דבריו אלו לא התקבלו על לב ההמון. המוני העם שעדיין לא היו בשלים להכיר את האלוהות באופן הכרתי, ועדיין נדרשו להם עוד שנים רבות של התפתחות, הבינו את דבריו רק במישור הגשמי, הרגיל והפשוט של העולם הזה.

הרבנים החרדים, מצדם, שמאז ומעולם גילו התנגדות עזה ללימוד חכמת הקבלה והתנכלו לכל מי שעסק בה, ציוו לשרוף את ספריו. רק ממרחק שנים רבות, נחשב הרמב"ם היום לקונצנזוס. אך כמו מקובלים גדולים רבים לאורך הדורות, גם הרמב"ם ספג מההנהגה החרדית התנגדות קשה. חרם הוטל על ספריו והמתנגדים אפילו פנו לאינקוויזיציה הספרדית בבקשה לשרוף את ספריו.

שיטתו של המקובל היא שיטה של אהבה, המכוונת להביא את כל בני האדם לגילוי הבורא, תכונת האהבה, בפועל. על הדרך ללמד גישה זו של אהבה ללא תנאי, שנמצאת הרבה מעבר לגישה הדתית הרגילה אדם מקיים מצוות כדי לזכות לשכר בעולם הזה ובעולם הבא, כתב הרמב"ם: "אין מלמדין אותן אלא לעבוד מיראה וכדי לקבל שכר, עד שתרבה דעתן ויתחכמו חכמה יתרה, מגלים להם רז זה מעט מעט, ומרגילין אותן לעניין זה בנחת עד שישיגוהו וידעוהו ויעבדוהו מאהבה". (הרמב"ם, משנה תורה, ספר המדע, הלכות תשובה, פרק י.)

היה כבר מי שאמר שאם אנחנו מנסים לפתור אותה בעיה שצצה שוב ושוב עם אותם אמצעים כל פעם מחדש, אז זה כמו בן אדם שירצה לעבור דרך הקיר וידפוק לשם כך את הקיר בראשו בתקווה שזה ייתן לו לעבור.  

העם היהודי חי את בעיית הרדיפה מאז צאתו לגלות האחרונה, גלות רומי, והתפזר בעולם. משום מה אנחנו מתייחסים אליה כאל גלים מחזוריים, כמו חילוף העונות ? סובלים מהגל ומחכים שיעבור עד הפעם הבאה. בוכים קצת, סופרים קורבנות וממשיכים הלאה. עם בכיין.

מעניין שאילו סבלנו מאיזו פריחה בגוף, או התקפים של כאבי ראש, גם אם זה משהו תקופתי, היינו הולכים לרופא ומבקשים תרופה ואפילו מחפשים את שורש הבעיה כדי למנוע שהיא תופיע שוב.

זה לא שונה מבחינת מהותנו כיהודים. הסיבה שגלי האנטישמיות חוזרים שוב ושוב וגואים כל פעם יותר, ומקיפים כל פעם עוד יותר, היא שאנחנו לא מוצאים לזה תרופה, לא מבקשים להכיר את השורש של הבעיה, לא מחפשים מחוץ לקופסה אחר אמצעים אחרים מאלה שהשתמשנו בהם כל הזמן אפילו שהם לא פותרים שום דבר. כמו לדוגמא אלו שמציעה קבלה לעם.

אנחנו מגדירים את עצמנו כיהודים. אנחנו מקיימים כל מיני מנהגים. יש מי שמאמין שהוא מקיים את התורה והמצוות. יש מי שהולכים לבית הכנסת ומתפללים, אפילו מידי יום. כל אחד הרי מסתכל על עצמו. אז במיוחד מי שעושה, על פי הבנתו, אל חלקו, וודאי חושב שהכל קורה בגלל "האחרים", אלה שלא עושים כמוהו.

האבסורד הוא שהכל נמצא תחת אפינו. לפי הראיה הרווחת, מספיק  ללכת לבית הכנסת, להתפלל כל יום, ולעשות כל מיני פעולות שמאד מחזקות אותנו ברמה האישית, ובזה אקרא שקיימתי את חובתי היהודית. אך זה רק עושה טוב לאדם הפרטי, נותן לו תחושת שייכות, מכניס אותו למסגרת. ותו לא.

למה זה משנה לאלוהים מה האדם אוכל, אם הוא אוכל או נוחר, אם שטף ידיים או אמר תודה על המים לפני ששתה? בתלמוד כתוב:  וכך אמר רבי עקיבא " וכי מה אכפת לקב"ה אם שוחט מן הצוואר או שוחט מן העורף? הרי לא נתנו המצוות אלא לצרף בהן הבריות"

אלוהים ברא אותנו כמו שאנחנו, ואילו חשב שבזה נקיים את היהדות שלנו ואת המימוש שלנו על כדור הארץ, למה מלכתחילה את כל בני האדם כיהודים? יש כאן משהו שאנחנו מפספסים. יש כאן סיבה שאנחנו יהודים ואחרים לא. יש כאן סיבה שבגללה שונאים אותנו היהודים. לא יעזור כמה ניבדל, כמה נאכל כשר, כמה נבקר בבית הכנסת, כמה נשמור את השבת ? מה שבאמת משנה הוא למה אנחנו עושים את זה, ומה הייתה המטרה לכל זה כשכל זה נברא.

צא ולמד. גלה את הסיבה האמיתית שבשבילה באת לעולם הזה, כיהודי.